יום שני, 18 באוקטובר 2010

מסעות "לא בובו" בעיר הגדולה

ברוכים הנמצאים לכולם,

לצערי נאלצתי להיכנס לדממת אלחוט לכמה זמן וזאת בעקבות נסיעתי ללונדון עם בעלי היקר (הלוא הוא "בובו"). החלטנו לטוס לחופשה בחו"ל בפעם האחרונה לפני שנגמרים החיים (= תינוקת מגיעה). כן, כן, אני יודעת מה תגידו בליבכם.. "אז מה אם יש תינוק? אצלינו כשנולד התינוק/ת אחרי חודש כבר היינו בתאילנד!". ואכן תהיו צודקים במידה מסוימת. הרי ההיסטוריה והספרות מלאות בדוגמאות של ילדים שבגילאים רכים ננטשו ע"י הוריהם מסיבות כאלה ואחרות, כמו רמוס ורומולוס או לחילופין מוגלי.
תכלס, אני בעד, אבל נראה לי שלבעלי תהיה בעיה עם זה.

בכל אופן, יצאנו לנו עליזים ושמחים בטיסת אל על אל שדה התעופה לוטון. (חשוב לי לציין בקטע הזה שלנחות בלוטון זה ממש לא נורא וההפרש במחיר לחלוטין שווה את זה. לנו בכלל יצא טוב כי אחת התחנות של האוטובוס למרכז לונדון עצרה ממש ליד ה - B&B שלנו - אליפות!). הגענו, התארגנו ויצאנו לכיוון רחוב אוקספורד. ביום הראשון הייתי ממש מותשת ולכן לא עשינו שום דבר מעניין ואפילו לא נכנסנו לחנויות. כשחזרנו לחדר לנו התגלה הדבר המדהים ביותר בטיול - ערוץ הקניות הבריטי!
אתם לא מבינים, לא מדובר בערוץ הקניות המשעמם והבנאלי שיש לנו פה. מדובר בערוץ שמשדר 24 שעות ביממה, תוכניות מכירה סטייל "אופרה" ותוכניות אירוח אחרות.
בפאנל בדרך כלל יושבת מנחה עליזה לבושה/ענודה/מאופרת במוצר שאותו מוכרים (הם מוכרים גם בגדים) כולה קורנת אושר ובוטוקס, נציגה של החברה שמוכרת את המוצר ומדגים או מדגימה במידת הצורך. הקונספט של המדגימה במקרה של מוצרי טיפוח הוא מצחיק במיוחד כי אז היא יושבת שעתיים ופשוט מתמרחת עם חיוך דבילי על הפנים. מומלץ.
כל תוכניות כזאת נמשכת כשעתיים ובדרך כלל יש סדרה של מוצרים שמוכרים באותה תוכנית ועל כל מוצר כולם מתחילים להשתפך כאילו מדובר בהמצאה הגאונית ביותר מאז הגלגל.
לא הייתי מספרת לכם את זה לולא נתקלתי שם בתוכנית ששינתה את חיי. בסוף עוד יום של שיטוטים בבירת הממלכה המאוחדת, ישבתי במיטה וצפיתי בערוץ הנ"ל בזמן שבעלי התקלח. המוצרים שמכרו באותה תוכנית היו מוצרי טיפוח לעור. רוב התוכנית היה מדובר בסופרלטיבים סטנדרטיים, התמרחות של המדגימה וכמה שיחות מהקונות המרוצות ששיבחו את המוצרים (באופן מפתיע) וטענו שהם עזרו להן לצאת מדיכאון, לרפא סרטן, להפוך לצעירות ב - 20 שנה... בקיצור, הבנתם את הרעיון.
ואז בעלת החברה החליטה לגלות לאומה מה הופך את המוצרים שלה לכה מיוחדים.
היא התחילה לספר על איזשהו מרכיב סודי שהיא חושפת אותו בפעם הראשונה בפומבי.. בלה בלה בלה... ואז היא הוציאה ממתחת לשולחן אבן. כן, כן... אבן בגודל של חלוק נחל בצבע אפור כהה והסבירה שהמרכיב הפעיל שיש באבן הזאת גם נמצא בכל הקרמים.
באותו רגע שתי הקוריצות האחרות החלו להשתפך בקריאות "אוווו" ו"וואווו" מזויפות ולעפעף במרץ. ואז כמובן המנחה שאלה מה מיוחד באבן זו. ואז התקבלה התשובה שהרעידה את עולמי.
המנחה אמרה שהאבן הזאת היא...



חכו לזה...



חכו לזה...


ממאדים!
כן, כן... לא פחות ולא יותר, ממאדים (אובלפיחה זה כבר לא מספיק טוב כנראה)!
כמובן שאחרי הגילוי המרשים הזה הקוריצות החלו להתפעל עוד יותר ואני התחלתי לצווח ולהתגלגל מצחוק על המיטה. בשלב הזה בעלי זינק מהמקלחת לוודא שאני לא יולדת על המיטה שם ואחרי שסיפרתי לו מה קרה הוא אמר לי לכבות את החרא הזה. מה שכמובן לא עשיתי. וטוב שלא עשיתי כי אחר כך הגיע הסיפור על איך היא גילתה שדווקא איזשהו מינרל ממאדים ממש טוב בקרמים. מסתבר שפרופ' לאסטרופיזיקה שעובד בנאס"א (אני נשבעת לכם שהיא באמת סיפרה את זה) בדק את החומרים שאיתם חזרו ממשימה למאדים, התקשר אליה ואמר לה: "קטי! זה חומר אנטי אייג'ינג מצוין!". כי הרי אין טבעי מזה, שעובד נאס"א, ישבור הסכם סודיות שוודאי חתם עליו וידליף תוצאות של בדיקות של מסה מכוכב אחר (!!!!) ליצרנית קרמים (נידחת!!!).

באותו רגע תהיתי איך הגזע האנושי עדיין לא נכחד. תשובה מספקת לא הצלחתי למצוא...


Stay tuned for more adventures of "Not Bubu" in London