אני מאמינה שלכל אדם שנולד ישנו ייעוד מסוים. ישנם כאלה שנועדו להיות מדענים דגולים, מדינאים, קופאיות בסופר וכו'. בעיקר בולט ייעודם של אנשים עם דפקטים קשים בדיבור שגורמים להם להיות בלתי מובנים בעליל.
הם כמובן לעולם יהיו נציגי מכירה/שירות בטלפון, סטייל "בלבל את האויב".
אני תהיתי הרבה שנים מה הוא ייעודי בחיים האלה. מכיוון שדיבור שלי רהוט וברור הבנתי שקריירה מפוארת בשירות לקוחות טלפוני כבר לא תהיה לי, אז החלטתי ללכת ללמוד באוניברסיטה.
גם אחרי שסיימתי שני תארים עדיין לא הרגשתי שמצאתי את מקומי בעולם. עד שיום אחד נחתה עליי ההארה, בזכות אימי האהובה.
היינו ביחד בקניון ונכנסנו לסופר פארם. הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לסטנד של אחת מחברות האיפור ולהתחיל לדגום את המסקרות. כשהיא שאלה אותי מה אני עושה, הסברתי לה שאני חייבת מסקרה כי שלי נגמרה (שקר בוטה) ואז היא שאלה אותי בפליאה: "תגידי, מה נסגר איתך?! את אוכלת אותן?!" ואז זה נחת עליי. זה הייעוד שלי! לדגום מסקרות ולחלוק את מסקנותיי עם אזרחי העולם החופשי!
אז ככה, החודש (או במציאות, במהלך חצי שנה הקרובה) אני אצא בסקירה של כל המסקרות שיש לי או שהיו לי אי פעם כולל כמה קלאסיקות ופרטי רטרו. הביקורת תהיה קצרה וחסרת רחמים (או לחילופין תועלת, כי חלק מהמסקרות כבר סוקרו או שכבר לא נמכרות).
המטרה: להשלים את ייעודי בעולם ולהפיג את השעמום בעבודה.
האמצעים: כולם כשרים!
יאללה ברעל!!!!!!!
1) ההתנסות הראשונה שלי עם עולם המסקרות הייתה בעקבות כתבה בערוץ E (כן, כן בתקופה שבה הם עוד היו עושים תוכניות
סטיילינג ואיפור כמו של הכוכבים ולא רק מצעדי סיליקון/קוביות בבטן). בתוכנית ראיינו איזו כוכבת סוג ז' לגבי מוצרי האיפור האהובים עליה. היא ברברה על כל מיני מוצרים שאת חלקם לא ניתן היה להשיג אז בארץ ואז היא הראתה את המסקרה האהובה עליה. מדובר במסקרה, שבאופן מפתיע קיימת גם היום (אנחנו מדברים פה על שנים אחורה), של חברת מייבלין (מפלצת יורקת המסקרות, כמו שאני אוהבת לקרוא לה) בשם: Great Lash.מדובר במוצר מאוד מאוד ותיק בשוק ולפי מה שאני יודעת עדיין מדובר ב - Best Seller.
מדובר בסוג של נוסטלגיית מסקרות, עוד לפני שהמסקרות רטטו, רקדו, בישלו ועשו פנלים הייתה המסקרה הפשוטה הזו שלא התיימרה לעשות יותר מדי - וקיימה. היא באמת לא עשתה יותר מדי, במיוחד למישהי שחובבת מראה של ריסים בובתיים ועבים כמוני. לחובבות המראה הטבעי היא תיהיה מושלמת!
אחרי ההתנסות הראשונה אני כבר לא זוכרת את הסדר הכרונולוגי של המסקרות שבהן התנסתי, אז ההמשך הוא בסדר רנדומאלי.
2) Volume Express Turbo Boost גם היא של חברת מייבלין.
מדובר במסקרה מאוד מוצלחת לאוהבות מראה False Lashes. מסקרה שמאוד מעבה וממש אינה מנסה להתיימר להעניק מראה טבעי. ולמרות זאת היא אינה מתקשה על הריסים ושומרת על גמישותם גם לאחר שמתייבשת. החסרון היחיד שאני מצאתי הוא שהיא מתייבשת יחסית מהר למסקרות אחרות שהיו לי.
3) Sexy Curves by Rimmel - מסקרה שקניתי מהכסף הקטן שנשאר לי בשדה התעופה לוטון. החלטתי לרכוש אותה בעקבות ההמלצות של אחיות pixiwoo.
המסקרה עולה 7 פאונד בלבד ולדעתי מספקת תמורה נאה ביחס למחיר. היא מעבה ומאריכה את הריסים בצורה מספקת. אני חייבת לציין שהמברשת שלה (מברשת סיליקון קשיחה עם סיבים קצרים) קצת לא נעימה על העין והמסקרה נוטה להתקשות ולהתפורר אחרי ההתייבשות (אבל בקטנה).
4
) מלכת המסקרות הבלתי מעורערת - Hypnose של לנקום. מבחינתי מדובר במסקרה אולטימטיבית (חוץ ממחירה הגבוה). מאריכה, מעבה, מדגישה ומעגלת. אינה מתייבשת ואינה מתפוררת. מחזיקה מעמד הרבה זמן כמו חדשה.בהחלט מדובר במסקרה משובחת למי שמוכנה להשקיע סכום לא נמוך על מנת לרכוש אותה ולהינות מריסים מעוגלים רכים ויפים כפתיתי שלג בערבות דנמרק...
5) Bionic Mascra של סמשבוקס. את המסקרה קניתי יחד עם מייקאפ שלהם. ולמרות שהרבה בנות מתלהבות מסמשבוקס שני המוצרים שאני קניתי היו לא מוצלחים במיוחד (עבורי). המסקרה הייתה כמעט בלתי נראית על הריסים. לא אורך, לא עובי, לא נעליים ולא אבטיחים. התייבשה בזמן שיא של חודש (ולא, לא השארתי אותה להתייבש בשמש הקופחת של מדבר יהודה).
בכל אופן, זוהי טעימה ראשונה ממגוון המסקרות שניסיתי על עצמי במהלך השנים. בפוסט הבא אני אנסה להוסיף עוד כמה שכרגע לא עולות לי בראש (אבל אני בוודאות יודעת שהיו עוד).
והכי חשוב: מה המסקרה האהובה עליכן?
