חזרה מן המתים

שלום שלום!

לא באמת חזרתי מהמתים, כי לא מתתי. ילדתי - זה כמעט אותו הדבר, כי בזמן הלידה הייתי בטוחה שאלה שעותיי האחרונות על האדמה. הלידה הייתה גיהינומית, תודה ששאלתם.

באופן כללי, כל העסק הזה של לידה/תינוקות, זה לא מה שהבטיחו לי.
כולם אמרו לי שלידה זו חוויה מדהימה ומעצימה - בואו נגיד ככה, הדבר היחיד שהדהים אותי זה שיש נשים שמוכנות לעשות את זה יותר מפעם אחת ועוד מרצונן החופשי!
הלידה - התחילה בזירוז שנמשך יום וחצי, המשיכה בשבע שעות בחדר לידה (עם אפידורל שכל הזמן הפסיק להשפיע) ונגמרה בניתוח קיסרי בהרדמה מלאה. בזמן שהתחילו את ההרדמה המלאה הסטאז'ר של המרדים לחץ לי ממש חזק ליד הגרוגרת. ניסיתי להסביר לו שהרדמה מלאה משיגים ע"י סמים מרדימים ולא ע"י הפסקת זרימת החמצן למוח שלי, אבל לא יכלתי לדבר כי הוא לחץ לי על הגרון וגם ממש ממש כאב לי אז האופציה של להישאר צמח לא נראתה לי רעה מדי באותו רגע.
אחרי שהתעוררתי בעלי הגיע עם צילומי וידאו של התינוקת מהתינוקיה. מה אני אגיד לכם... חיכיתי שהיצור שראיתי על המסך יגיד: "My preciosssss". הילדה נראתה כמו גולומב מ"שר הטבעות". הייתי מאוד מאוכזבת, אבל בעלי נראה מאושר אז לא רציתי לבאס אותו ולציין שהילדה מכוערת כמו שואה גרעינית. למזלי עם הזמן היא התחילה לתפוס צורה ועכשיו היא חמודה להפליא.
שקר ההנקה הגדול - שמעתי וקראתי שנשים מניקות יורדות יחסית מהר במשקל כי ההנקה שורפת קלוריות. בולשיט. אני עכשיו שוקלת 10 קילו יותר ממה ששקלתי בחודש התשיעי. וכן, אני חושבת שלאכול כל ערב המבורגר עם צ'יפס וכל בוקר קוראסון שקדים, באמצע לאכול שוקולד כל היום ולא להזיז את התחת זה לגיטימי ואני דורשת שההנקה תקיים את הבטחתה ותשרוף את כל זה!
תינוקת - מה הקטע של לאכול בלילה? באמת כאילו. אפילו אני לאור הסעיף הקודם לא אוכלת בלילה. תישני כבר! כנראה היא מענישה אותי על זה שקראתי לה "הנוסע השמיני" כשהיא הייתה בבטן.
הגוף אחרי הלידה - אני שמנה ומלאת סימני מתיחה. אין לי שום דבר ציני או הומוריסטי להוסיף לזה כי כל הנושא עצוב מדי.
חופשת לידה - אין מה לראות בטלויזיה חוץ משידורים חוזרים של התוכנית של קארין מגריזו, תוכניות בישול של אהרוני ו"הרווקה". אין לי חיים, לכן התוכנית של קארין מגריזו לא רלוונטית. תוכניות בישול לאור הסעיף של המשקל אחרי לידה - עדיף שלא. "הרווקה" - אני לא חושבת שיש צורך להוסיף.

ונחזור לעניינינו - איפור. אומנם אני כבר לא מתעסקת באיפור כמו לפני הלידה. אך הספקתי לקנות כמה דברים שהייתי רוצה לכתוב עליהם.

באיל מקיאג' לא קניתי שנים על גבי שנים. אבל כששלחו לי ב-SMS את ההטבה ליום הולדת החלטתי ללכת לראות מה קורה. אחת הבנות איפרה אותי איפור מלא ובסופו בחרתי כמה מוצרים.

1) Mineral Shimmer בגוון Tan - בגדול זה שימר בגוון חום מוזהב שקוף. אני משתמשת בו להדגשת עצמות הלחיים שהלכו לאיבוד. מוצר ממש נחמד עם ברק כתמתם-מוזהב. היתרון הוא שצריך ממש מעט ממנו כדי להגיע לתוצאה הרצויה ולכן הוא יכול להחזיק מעמד המון זמן.

2) Liquid Foundation - מייק אפ מאוד מוצלח, בעיקר כי הוא בין הבודדים שמתאימים לגוון העור שלי. מוציאים את המייק אפ מהבקבוקון עם מרית קטנה שמחוברת למכסה. בעיניי זה די נוח כי זה נותן שליטה טובה על כמות החומר שרוצים להוציא. על פי המוכרת, זה מייק אפ שאין צורך לפדר מעליו כי הוא הופך למאט אחרי שמניחים אותו. אני עדיין מפדרת מעליו כי אני מערבבת אותו עם מייק אפ נוזלי של שאנל. העמידות שלו היא סבירה והכיסוי די מלא.

3) מברשת קבוקי - מברשת מאוד יקרה שקניתי כי המוכרת הניחה עם המברשת את המייק אפ וזה היה נראה לי מאוד מוצלח. המברשת משירה המון שיער שנדבק לפנים בזמן הנחת המייק אפ. הנשירה לא עוברת עם הזמן והיא פשוט ממשיכה וממשיכה. המלצה שלי - לוותר.

4) אודם מאט בגוון Misty Rose - אודם נהדר. גוון נעים וטבעי. מריחה חלקה וקרמית כי השפתון מלא לחות (מה שגורם לו להיות לא עמיד). מה שכן הריח קצת מוזר אבל לא משהו שמאוד מפריע. אני מאוד מאוד אוהבת אותו ושמה אותו כל הזמן.

זה הכל להיום חברים. אני מקווה שיהיו עוד קניות מוצלחות בהמשך על מנת שאוכל לחזור ולדווח.

המדריך להריונית המתחילה - כל מה שרציתם לדעת ועוד מעט תצטערו שאתם יודעים

גילוי נאות - כל מי שמתכננת להיכנס להריון אי פעם רצוי לדלג על הרשומה הזאת ולחכות לביקורת שלי למוצרי Everyday Minerals שתצא בשבוע הקרוב (בלי נדר). המשך הקריאה על אחריות הקורא בלבד.

אחרי שני חודשי היכרות עם הגבר שהיה עתיד להפוך לבעלי, אחרי משחק נחמד של לבקש משאלה ולעשות פווו על ריס שנפל, הכרחתי אותו לספר לי מה הייתה משאלתו. בעוד שאני תמיד ביקשתי לרדת 10 קילו הוא, החמוד, הביע משאלה שיהיו לנו ילדים.
בזמנו זה נראה הו כה רומנטי ומקסים. ואכן, אחרי שהתחתנו (וכשאני אומרת "אחרי" אני מתכוונת ליום אחרי) בעלי הזכיר את משאלתו. הסכמנו שאפסיק לקחת גלולות. אני בתמימותי חשבתי כל התהליך עד שאכנס להריון יקח כמה חודשים. אז זהו... חודש אחרי שהפסקתי עם הגלולות הייתי בהריון.

האמת, לא יכולה להגיד שהייתי מאושרת מזה שהפכתי לחלק המקאסט של "הנוסע השמיני" כל כך מהר, אבל אמרתי לעצמי "נזרום".

ואכן זרימה יפה הייתה. זרימה של ליטרים של דם שנלקח ממני (ואני רק בחודש הרביעי) ואני אפילו לא מדברת על השתן (אפרופו, נכון שהכי לא מתחשק לשירותים כשצריך למסור בדיקת שתן גם אם שותים גלון של מים? מה הקטע עם זה?). וכמות הדמעות... הו הדמעות. השיא הגיע כשהתחלתי לבכות מהפרסומת של אורנג'.
דבר מוזר נוסף הוא שפתאום התחלתי לחלום חלומות הזויים. הזויים ממש. לילה אחד חלמתי אני נשואה ובהריון - רק לא לבעלי! התעוררתי בזיעה קרה רק כדי לגלות שאני במיטה לבד (!!!!). צרחות האימה שלי בזמן שאני רצה בכל הבית ומחפשת את בעלי על מנת לוודא שאכן חלמתי, לא רק שהעירו בוודאי את כל דיירי השכונה אלא גם כנראה גרמו לו למיני התקף לב בשרותים.
בחלום אחר, חלמתי שאני רוצחת מישהי (לא מוכרת לי) ויוצאת במנוסה מהמשטרה, ונוקטת בתחבולות שלא היו מביישות שום סוכן מוסד. למען הסר ספק אף פעם לא פגעתי בשום אדם ו/או בעל חיים, אני פשוט רואה הרבה מאוד "חוק וסדר" ו - CSI.
חלום נוסף שנוטה לחזור על עצמו בתדירות מדאיגה, הוא החלום שאני נכשלת ביסודות המימון. פעם אחר פעם אני מתעוררת בבעתה מהחלום הזה ולוקח לי די הרבה זמן להבין שסיימתי תואר לפני שנה. מה שמביא להקלה עצומה עד שאני חולמת את החלום הזה שוב.

אבל בואו נעזוב את התופעות הנפשיות ונתרכז במה שבאמת מעניין:

1) בחילות - לא סבלתי מבחילות וגם לא מהקאות. שזה נחמד, מצד שני עליתי המון במשקל - פחות נחמד.
2) צרבות - מה שהיה לי לא ניתן לתאר כצרבות אלא כאסון גרעיני שני אחרי צ'רנוביל. אין כמו התחושה המרעננת של אש בוערת לך במוח (ובוושט ובברכיים). בנוסף להכל הצרבת היא גם תופעה ערמומית, אף פעם אי אפשר לדעת בעקבות איזה מאכל היא תתקוף. אני חושבת שאני האדם היחיד בייקום שקיבל צרבות מקוטג'...
3) בעלי מעצבן אותי - בעלי הוא אחד האנשים העדינים והמקסימים ביותר שפגשתי. הוא לא מתעצבן על אף אחד, תמיד מנומס ועושה הכל בבית. אבל בגלל ההריון הוא הפך לאויב ציבור מספר אחד! הוא מחבק אותי, מעצבן. הוא לא מחבק אותי, אני בוכה שעתיים כי "אתה לא אוהב אותי יותר!!!". הוא רוצה סקס, מעצבן ולא מתחשב. הוא מתחשב ולא מעלה את עניין הסקס, "אתה חושב אני שמנה ומכוערת!!!!" - בכי של שעתיים. מביא לי 2 טוסטים - "אתה רוצה שאני אשמין!!!". מביא לי טוסט אחד - "אתה חושב שאני שמנה!!!". בקיצור, אם אני אצליח לסיים את ההריון ועדיין להישאר נשואה, מבחינתי זה יהיה הישג אדיר.
4) כל הזמן מחטטים בי - משום מה כל הבדיקות שעושים לנשים בהריון בטלויזיה הן על הבטן. משום מה כל הבדיקות שעושים לי הן חודרניות קצת יותר (אם אתם מבינים למה אני מתכוונת) וכל זה בגלל שהחמודה קרציה כמו אמא שלה ומסרבת להראות לרופא שום דבר חוץ מהטוסיק הקטנטן שלה. ובזמן שמחטטים בי בבדיקות שונות ומשונות בעלי יושב ומתמוגג מול המסך. רק פופקורן חסר לו לחצוף. וגם שאלות פתאום יש לו... בדיוק בדקה ה - 36 לחיטוט בי הוא נורא התחיל להתעניין בקרדיולוגיה של עוברים... מעצבן כבר אמרתי?
5) נשים, שכשאני מספרת להם על הסבל שלי, מנפנפות אותי ואומרות שהכל נשכח עם הלידה, או שהכל עובד בשליש השני או שאני סתם מגזימה - כן אמא, אני מתכוונת אלייך!! זה שאני הייתי מלאך ולא עשיתי בעיות זה לא אומר שכולם כאלה. ולא, אני לא אשכח את הצרבות האלה עד יום מותי.
6) למישהו זה נראה הגיוני שאני קונה מכנסי הריון בחוד רביעי?!?!?! האמת זה אמור להיראות הגיוני לי. מהסיבה הפשוטה שאני זו שהעלתי איזה 15 ק"ג בשנה האחרונה ורוב מה שנמצא בתוך הגומי של מכנסי ההריון לא קשור אליו בכלל (אבל בואו לא נגלה את זה לאף אחד אחר).

שוין... מספיק.

גמר חתימה טובה וצום קל.