‏הצגת רשומות עם תוויות גלוס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גלוס. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

אז איך מתחילים להתאפר? - חלק ו'

אז הנה הגענו לחלקו השישי של הגרסה ה"ביוטיבלוגית" ל"חטא ועונשו". החטא הוא האהבה לאיפור ואת העונש רואים כל סוף חודש בתדפיס של העו"ש..
בפוסט הזה אנחנו נדבר מוצר האיפור המדובר ביותר בכל הזמנים - ליפסטיק, או בכינויו הראפרי, אודם.
מדובר במוצר אייקוני שיש לכל אשה אפילו אם היא אף פעם לא מתאפרת.
במהלך העשורים האחרונים הליפסטיק עבר הרבה מהפכים ושדרוגים. יש לנו ליפסטיקים בגימורים שונים, בטקסטורות שונות ובמגוון גוונים משובבים את העין והנפש.

נתחיל בסוגים השונים של צבע לשפתיים:
1) ליפסטיק - האודם הרגיל שאנחנו מכירות עוד מימיי ילדותינו. שפופרת שמסובבים את תחתיתה והאודם זוחל לו לאיטו החוצה. כמה פשוט, ככה גאוני.
2) ליפ גלוס - חומר נוזלי סמיך שיבוא בשפופרת או בטיובה.
3) ליפ טינט - צבע מאוד מאוד עמיד שממש נדבק לשפתיים (כמו צבע המאכל בארטיקים שאוכלים).
4) ליפ באלם - מוצר טיפוח לשפתיים (בליסטקס, לובלו וכאלה) עם צבע עדין.
5) עפרון שפתיים - לרוב נועד בשביל לתחום את השפתיים אך יש כאלה שממשתמשים בהם כליפסטיק.

אחת הבעיות העיקריות של מוצרי האיפור לשפתיים היא שאנחנו משתמשים המון בשפתיים שלנו במהלך היום. אוכלים, שותים, מעשנים, מתנשקים וכו'. וכל מגע מוריד עוד יותר את הצבע ונוצר מצב שצריך לחדש את האודם (ליפ גלוס) כל שעה-שעתיים. אבל, לא לדאוג, גם לזה מצאו פתרון. לכל חברה יש היום מגוון של מוצרי שפתיים עמידים. הם לרוב עמידים לפחות שעות ממה שכתוב על האריזה (לפי ההבטחות שלהם, הארכאולוגים שיחפרו את הגופה שלי עוד 500 שנים יוכלו לראות שרידים של אודם עמיד...) אבל יותר עמידים מהאודם הממוצע. הבעיה עם האודמים העמידים היא שהרבה פעמים הם מייבשים את השפתיים.

אז איך בוחרים אודם/ליפ גלוס?

קודם כל צריך להבין מה אנחנו רוצים:
  • האם אני רוצה צבע עמיד או שלא אכפת לרענן את הצבע כל שעה-שעתיים?
  • איזה גימור אני אוהבת?
  • איזה מרקם אני אוהבת?
  • איזה צבע אני רוצה?
גימורים: היום יש מיליון גימורים בשוק. מאט, קרמי, סאטן, פנינתי, שימרי, גליטרי, חצי שקוף.... בקיצור בלאגן. ובשביל זה אני פה, כדי לעשות סדר!
1) גימור מאט - צבע אטום עם כיסוי מלא לגמרי.
2) גימור קרמי/סאטן - צבע שמתקבל לח וקרמי על השפתיים ונותן כיסוי מלא.
3) פנינתי/שימר - אודמים שיש בהם מרכיבים מבריקים והצבע המתקבל הוא בדרגות שונות של נצנוץ.
4) חצי שקוף - אודם שמזכיר במראה ליפ גלוס. אינו נותן כיסוי מלא ולרוב יהיה עם גימור במראה רטוב.

מרקמים:
1) אודם רגיל - קומפקטי, נוח וקלאסי.
2) ליפ גלוס בטיובה עם אפליקטור - בקבוקון ארוך עם אפליקטור בצורת ספוג או מכחול.
3) ליפ גלוס בשפופרת - ליפסטיק באריזה של משחת שיניים :). לוחצים ומורחים.
4) ליפ גלוס/אודם בפוט או בפלטה - נדרשת מברשת שפתיים. לא הכי נוח.

צבעים ומרקמים:
1) לדעתי, תת גוון האודם צריך להיות אותו הדבר כמו תת גוון העור. דהיינו, בעלות תת גוון קר (ורדרדות) יבחרו בצבע עם תת גוון קר (ורודים קרים, סגולים קרים וחומים קרים). בעלות תת גוון חם (צהבהבות) יבחרו בצבעים חמים (אפרסקיים, קורליים, חומים חמים). זה לא 100% אבל זה כלל שעובד ברוב המקרים.
2) כל אחת חייבת שיהיה לה אודם ניוד - אודם בגימור מאט או קרמי שקרוב לבצע השפתיים הטבעי. אתן תגלו שזה מאוד שימושי כי זה אודם שישתלב היטב כמעט בכל מראה איפור.
3) לבנות המבוגרות בינינו (כולל אותי) - לרוב אודמים בצבעים כהים נוטים לבגר שלא כמו אחיהם הבהירים יותר.
4) אם השפתיים שלכן יבשות/מתקלפות/סדוקות - העדיפו אודמים קרמיים חצי שקופים וגלוסים. אודמים בגימור מאט מאוד מדגישים יובש וסדקים.
5) רצוי שהאודם שלכן יהיה מאותה סקלת גוונים כמו שאר האיפור. כלומר, אם בחרתן סומק ורוד וצללית סגולה אל תשימו אודם כתום (ורוד וסגול לרוב יהיו עם תת גוון קר וכתום זה צבע עם תת גוון חם).

קצת המלצות: 

PUPA Volume Lipstick - אודם מבית פופה בגימור קרמי עם מרקם מאוד נעים. לרוב יש מבצעים ואפשר לקנות אותו במחיר אטרקטיבי.
Lancome Juicy Tubes - גלוס בשפופרת של לנקום. אחד ממוצרי הדגל שלהם שיש לו כבר מליון גרסאות שונות. גלוסים כמעט שקופים עם קצת צבע בריחות של פירות. מאוד כיפיים.
איל מקיאג' - Misty Rose - שפתון ניוד ורדרד מאוד נעים ומאוד יפה. לסדרת השפתונים הזאת יש יותר מ - 40 גוונים.

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

מאק ואומנות השיווק להמונים

מזהירה מראש, הפוסט הזה הוא סוג של כפירה עבור הרבה מצרכניות האיפור הכבדות.
המשך הקריאה על אחריותכם בלבד!


גם אני, כאחת שהייתה רוצה להחשיב את עצמה כמבינה דבר או שניים באיפור, מחזיקה מספר מוצרים לא מבוטל של מאק במגירת האיפור שלי. ודבר אחד משותף להם - אני לא משתמשת בהם כמעט אף פעם. וחשבתי לעצמי, למה זה?
הרי רוב חובבות האיפור והמאפרות המקצועיות ממש מתלהבות ממאק, אז כנראה משהו בי לא בסדר, לא?

רוב המוצרים שיש ברשותי של מאק הם לא יותר מבסדר. חלקם אפילו לא ממש טובים.
יש לי שני מייק אפים שלהם ששניהם על הפנים. הגרועים ביותר שאי פעם השתמשתי בהם. ואלה מייק אפים שהמאפרות של מאק התאימו לי. הם נעלמים אחרי שעתיים מהפנים, משאירים סימנים של מריחה (וממש לא משנה איך מורחים אותם) ובאופן כללי פשוט לא נראים טוב על העור. ולהזכירכם מדובר בעור טוב בסה"כ.
יש לי ברונזר וסומק של מאק, שניהם בסדר. פיגמנט טוב, איכות בסדר, מטשטשים סבבה. בערך כמו כל שאר הסמקים והברונזרים שיש לי במגירה, החל מחברות עממיות וכלה בשאנל.
על המסקרות אני מקווה שאין טעם לדבר...
אם מדברים על צלליות, אז נכון שיש מבחר אדיר של צבעים וגימורים. אחלה, מגניב. מי בדיוק צריך 1658 גוונים של צלליות?
ואפילו אם כן, הפיגמנט של חלק מהן הוא לא מוצלח במיוחד ובהחלט אפשר למצוא אלטרנטיבות לא פחות טובות ואף זולות יותר בשוק.
הגלוסים ברובם די דביקים. ואת האודמים אני האמת לא מכירה מספיק כדי לחוות דעה. אבל יש לי הרגשה שגם הם לא משהו יוצא מגדר הרגיל.
הקונסילרים סבירים ולא יותר מזה.

מה שמשאיר אותנו עם מברשות.
המברשות של מאק אכן מברשות טובות. אבל תמורת יותר מ - 200 ש"ח למברשת, "טוב" זה פשוט לא מספיק. במיוחד שיש אלטרנטיבות הרבה יותר זולות ובכלל לא רעות (רבלון, Sigma, וכו'). במחיר כזה אני רוצה שהמברשת תאפר אותי בעצמה, בזמן שאני לוגמת (כן כן, לוגמת. לא שותה חלילה. כי עלמות ענוגות כמוני לוגמות דברים) את הקפה של הבוקר.

ובל נשכח את הנטייה המאוד מעצבנת שלהם להוציא כל מיני מהדורות "מיוחדות" של מוצרים. לרוב מדובר במוצרים שנמצאים בליין הקבוע או שמוחזרו מקולקציות "מיוחדות" קודמות או כאלה שימוחזרו בעתיד. וזה החלק שלא ברור לי. כאילו כמה פעמים אפשר למחזר את "ויוה גלאם" את שני הליפסטיקים ושני הגלוסים האומללים האלה. בחיי שאני לא מבינה את ההתלהבות. מה? מה מיוחד במוצרים האלה? שיש עליהן חתימות של סידני לאופר וליידי גאגא. יש מישהו שברצינות מתייחס אליהן כאייקוניות של סטייל ואופנה? מדובר בשתי נשים ביזאריות לחלוטין וגם לא מוכשרות במיוחד. האחת עשתה קריירה מ - 2 שירים (גרועים) והשניה עושה קריירה מלבישת בשר נא. האם אלה הם אייקוני האופנה שאנו אושפים להיות כמוהן? אני מאוד מקווה שלא.
מה גם שמרוב הגוונים שכבר יש בליין הקבוע הגוונים בקולקציות המוגבלות ממילא נראים כמעט אותו הדבר כמו לפחות איזשהו גוון שכבר יש.
ולמרות הכל, כל פעם שיוצאת קולקציה חדשה כל חובבות האיפור עטות על המוצרים (הממוחזרים לרוב) משל אלה היו לחמניות חמות בלנינגרד הנצורה.
וזה גרם לי לחשוב. אני תמיד מוצאת דברים ממש הזויים לחשוב עליהם. במיוחד עכשיו שמאסטר שף נגמרה והתפנו לי שני ערבים בשבוע.
הגעתי למסקנה שמאק זה ה"אפל" של עולם האיפור. למרות שהביצועים של מכשירי "אפל" למיניהם אינם מתעלים על המתחרים, וברוב המקרים אפילו נופלים מהם, למרות שהמחירים גבוהים יותר (בד"כ), רוב האנשים עדיין משוועים למוצרי "אפל". כי "אפל" יודעת לשווק. הם יודעים לייצור מצג שווא של ביקושים מטורפים (בד"כ ע"י זה שהם מגבילים את כמות היחידות שיוצאת לשוק) בדיוק כמו שמאק עושים עם הקולקציות המוגבלות שלהם. "אפל" הצליחו למצב את עצם כמותג אופנתי, יוקרתי ומעוצב וכך גם מאק.

אך בפועל, אם נסתכל היטב על שתי החברות האלה לעומת המתחרות שלהן, נראה שלהרבה מאיתנו פתאום יתחוור שהמלך הוא עירום.

ועוד נקודה למחשבה:
M.A.C ו - מאק (מחשב של "אפל") - צירוף מקרים????

מה אתם אומרים על זה?